אנשים כמוני לא הושפעו מ"דבר", מ"למרחב" או "על המשמר". אנחנו

נהגנו לקרוא את כל העתונים, אבל מה שקבע בשבילנו, לא היתה זו

העתונות המפלגתית - מה שנקרא "עתונות מגוייסת".

 

אבל לפי הסיפא של דבריך, ניכר עליך שאינך בקיא בכל בכל הפרטים.

זמן קצר לאחר שלוי אשכול פעל כבר כראש ממשלה, בן גוריון התחיל

לרדת לו לחיים - בגלל ה"הפרשה". כזכור בן-גוריון דרש להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור את הפרשה במצרים. ולוי אשכול שלא חיפש עריפת ראשים, מינה ועדת שרים שתחקור את הפרשה. ובן-גוריון תקף

אותו ללא הרף.

 

ואז בישיבת מרכז המפלגה, הופיע לוי אשכול, קבל עם ועולם, ואמר לבן-גוריון, שישב בפאנל:  "מי כמוך יודע שאני לא רציתי את התפקיד, ואתה

לחצת עלי שאקבל עלי את האחריות. ורק בלחץ שלך ולחץ החברים

הסכמתי. אז תן לי לפחות קצת קרדיט, קצת אשראי".

 

וכמו שלגלגו עליוכאדם זקן, וכמו שלגלגו עליו שהיה מגמגם וחסר בטחון,

להערכתי, הוא היה אחד מראש הממשלה הגדולים שהיו לנו.